המכון להנמכת ציפיות

לפעמים אני קולטת מאוחר מדי שהגיע הזמן לזוז. שבלי ששמתי לב, למרות שהייתי בטוחה שאני מתקדמת, בעצם נשארתי במקום. או שהעצירה הקצרה שעשיתי, כבר התארכה מדיי והגוף מתחיל לכאוב מחוסר תנועה. אני שוב נזכרת כמה חשוב זה לזוז. לא רק כדי להגיע, אלא כדי להיות.

זה יכול קצת להלחיץ כי בעצם אין לי תכנית. ואין לי מושג מה עכשיו. אבל גם אין לי ברירה. וכשאין לי ברירה, וואי, כמה יש לי. פתאום נפתחות הרבה אפשרויות שקודם, כשחשבתי שיש לי ברירה, לא העפתי מבט לכיוונן. וזה משחרר. תיק תק זורקת עליי משהו ויוצאת לדרך. בלי עכשיו להסתבך. אפס ציפיות.

זה נחמד להיות בלי ציפיות. האמת, אולי זה רעיון לסטארט אפ. מתחם wellness שלם, עם סדנאות, ריטריטים, קורסים - המרכז להנמכת ציפיות. אפשר יהיה להיפרד בו מציפיות בצורה מובנית ואפקטיבית, לפי נושאים. למשל, מהציפייה להיות רזה. או מהציפייה לבית מסודר. או מהציפייה לעשות אקזיט. נתחיל מהבייסיק ומשם נתקדם.

תהיה גם תזונאית שתלמד איך להוציא את הציפיות מהתפריט ולהישאר רק עם מוצרים אורגניים כמו תשוקות ורצונות. לא תאמינו איך זה ישפר לכם את המדדים. רמת החיוניות תעלה פלאים.

ועוד לא דיברנו על תוכנית הכושר שלנו שבה מתעמלים רק כדי לסמן וי. בלי לצפות עכשיו להתרוממות רוח, או לחיבור גוף נפש או לשרירי בטן. לא, זה לא כיף ואת לא תיראי כמו המדריכה גם אם תתמידי. זה משעמם ולא ממש מתגמל, אבל צריך בשביל הבריאות. אז אל תצפי, פשוט תרימי עכשיו את הרגל ועוד חצי שעה זה נגמר.

זה יכול לקחת קצת זמן לגייס משקיעים ולמצוא לוקיישן, אז בינתיים, אפשר פשוט לבוא אליי.

יש לי כל מיני טריקים שעוזרים לך למצוא פתחים איפה שהכל נראה חסום. לחשוף דרכים חדשות שלא ידעת על קיומן. שאפשר כבר ללכת בהן, כמו שאת. בלי יותר מדי הכנה מראש. כדאי לך לנסות. צריך לזוז כדי להיות.

בתמונה: אני בימים שבהם זזתי בלי לחשוב יותר מדי.