ירח בשמיים

בסוף החופש הגדול שבין י״א לי״ב נסעתי עם נועה לסיני. בדרך חזרה, בנסיעה הארוכה באוטובוס מאילת, חשבתי על זה שהגיע הזמן שיהיה לי חבר. מיינתי בראשי מועמדים פוטנציאלים ובסופו של דבר בחרתי אחד. נער מהשכבה, שנראה לי מתאים לתפקיד, למרות שלא ממש הכרנו. כמה ימים אחר כך השנה התחילה וביקשתי מחברה משותפת עזרה בשידוך. זה עבד. ביום כיפור כבר היינו זוג. למשך דקה וחצי היינו ברנדה ודילן של תיכון קריית חיים. אבל אחרי כמה חודשים, החלום הרומנטי התחיל קצת לדעוך והיה נראה שדילן מתרחק. באחת השבתות בהן ישבתי מדוכדכת בבית וחיכיתי לטלפון ממנו (הוא היה היחיד בשכבה שכבר היה לו טלפון נייד, כל השאר עדיין תקשרו רק באמצעות קווים נייחים), אחי הגדול, שהיה אז קצין בצנחנים, נסע לרמת הגולן עם חבר כדי לעשות שם משהו שקשור לצבא. אמא שלי הציעה שייקח אותי איתם. כנראה רצתה שאעשה משהו במקום לשבת ולחכות ליד הטלפון כל היום. אז נסעתי. ישבתי אומללה במושב האחורי והרהרתי במר גורלי. באיזשהו שלב היה ברדיו את השיר של לאה שבת: ״ירח בשמיים״, וכששמעתי את השורה ״בשבילך הירח אצלו בידיים, בשבילו בשמיים״, נפל לי סופית האסימון שזה אבוד. שמערכת היחסים הזו בעצם נגמרה. למחרת בבית הספר נפרדתי ממנו. הוא לא התווכח, נראה שהוקל לו. לי נשבר הלב. במיוחד בגלל שאחר כך התברר שהירח בשבילו בכלל לא היה בשמיים, הוא היה אצל קלי. השדכנית.

4 שנים אחר כך, בגיל 21, שוב הייתי עם לב שבור. הפעם אחרי מערכת יחסים ארוכה, עמוקה ואוהבת. כבר לא ברנדה ודילן, יותר בכיוון של צבי שץ ורבקה יצקר. כבר גרתי בתל אביב ובדיוק הגשתי את פרויקט הקבלה ללימודי הקולנוע. חזרתי הביתה לקרית חיים לכמה ימים, לשמור על אחיי הקטנים כשהוריי היו בחו״ל וישבתי באוטו בחנייה של הרכבת, ממש מאחורי הקן של הנוער העובד והלומד, היכן שביליתי את ימיי עם שברון הלב הראשון. ברדיו שוב התנגן השיר ״ירח בשמיים״ ופתאום שמעתי שיש לשיר עוד בית ופזמון -

״עברו שנים, נפרדת ממנו מזמן בדרך הבנת שלאהוב זה מתחיל מכאן מהלב שלך אלייך, וממך לכולם

בשבילך הירח נמצא בשמיים, בשבילך הירח נמצא בשמיים, לא אצלו בידיים״

חייכתי לעצמי חיוך גדול. הרגשתי כאילו נשלח אליי סימן, איזה קול מהעתיד שאומר שהכל יהיה בסדר ואני לא לבד, שיש ירח ושמש ושמיים ועוד אהבות בדרך, עולם ומלואו. לא הבנתי איך פספסתי את הבית הזה אז ב-1998.

היום הספוטיפיי השמיע לי את השיר הזה שוב והבית והפזמון האחרונים לא היו. הירח נשאר אצלו בידיים. לרגע חשבתי שדמיינתי הכל. חיפשתי עוד גרסה ועוד גרסה ורק אחרי כמה ניסיונות מצאתי אחת שבה הירח נמצא בשמיים. אולי התוספת הזו בכלל עוד לא הייתה שם ב-1998.

כנראה שיש שירים שממשיכים להיכתב גם שנים אחרי שהם יצאו לעולם. אני בעד.

בתמונה: ירח מלא.

הגרסה המלאה של השיר וגם פה למטה: