שיווק

אם יש מילה שעושה לי כיווץ זו המילה שיווק. אם יש מילה שעושה לי שיתוק זו המילה שיווק.

עולות לי תמונות של אנשי מכירות שדופקים לאנשים על דלת הבית כדי למכור ביוקר משהו שהם לא צריכים. של אנשי פרסום שמשחקים לנו עם הראש כדי שנחשוב שאנחנו צריכים להיות אנשים אחרים, עם גוף אחר ובית אחר, וזה ממש מעבר לפינה, אם רק נקנה את אבקת הכביסה הנכונה.

פעם חשבתי שמספיקים כישרון, וחריצות, ומחויבות. שזה מספיק כדי לבוא לידי ביטוי ולתרום לעולם. אבל מסתבר שמה שקובע הרבה פעמים זו היכולת לדבר על זה. שוב ושוב ושוב. לדבר ולספר ככה שכל מי שצריך לדעת יידע. שהשירות שלי זמין, שהמוצר שלי עובד, שהסרט שלי מרגש ומעורר מחשבה, שאני פה.

בכל קורס וסדנה שעשיתי בנושא, מדברים על איך הפוקוס לא צריך להיות עליי אלא על האחרים. אלו שיקבלו ערך ממה שיש לי להציע. אני לגמרי מסכימה. לוגית זה ממש ברור והגיוני. גם מבחינה רוחנית. מי אני בכלל? בקטע טוב ז'תומרת, של פרופורציה וענווה.

אבל להפנים את זה ממש? עד כדי כך שאהיה מסוגלת לדבר על זה שוב ושוב בצורה משוחררת, שתהיה גם קולעת ומעוצבת יפה וגם אותנטית ולא מתאמצת? וואלה, זה כמו לטפס על האוורסט כל פעם מחדש.

אני בטוחה שמלא אנשים לא הגשימו את עצמם ולא תרמו לעולם כמו שיכלו כי שקעו שם, בביצת השיווק הטובענית. כי מרוב שלא היה להם נעים לבוא ולומר בקול גדול: "הנני כאן" ו"אני יודעת לעשות x,y,z…", כבר יצא להם החשק, והעדיפו לנוס על נפשם לעבר עשייה אחרת. אפילו שהיא על יד, אפילו שהיא לא בדיוק הייעוד שלהם. אחרי הכל, מה שווה ייעוד אם הוא דועך לו לאיטו בזמן שאת מנסה ליישר את הטקסט בעיצוב פלייר בcanva?

חשבתי כבר לחתוך מזה. בלי לצאת בהצהרות, פשוט לתת לדברים לדעוך לאיטם, בטבעיות. לנגן את אותו ניגון עתיק ומוכר.

אבל אחרי לא מעט פגישות אימון בהן עודדתי את המתאמנים שלי לעשות בדיוק את זה, פעולות שיווקיות באופליין ובאונליין, שמעוררות את כל השדים והרוחות, פשוט לא נעים לי.

אין מה לומר, סינדלתי את עצמי יפה הפעם.

אז בקרוב בפיד הקרוב לביתכם, פליירים עם טקסט מקורי ועיצוב ייחודי ומאחוריהם לב הולם. Stay tuned.

( סרטון קצר וקולע של כרמל נצר Carmel Netzer בנושא)

בתמונה: החתול שלנו. תוצאה של שיווק אינטנסיבי של הילדים.